בירות ישראליות – ישן מול חדש

חיזרו בזמן עשר שנים לאחור ושאלו את עצמכם – אילו בירות ישראליות אתם מכירים? זה יסתכם לרוב בשלוש: גולדסטאר, נשר ומכבי. היכנסו שוב למכונת הזמן ושובו לתקופה שלנו, ושאלו שוב את אותה השאלה. התשובה שתהיה כל כך ארוכה, עד שתתקשו לעקוב. כמות הבירות הישראליות שצצו כאן בשנים האחרונות היא פשוט מסחררת. וזה תענוג אמיתי!

קשה שלא להתפעל מהמגמה

זה התחיל בטפטוף זעיר והפך לזרם שמסרב להיפסק. בהתחלה זה נראה יותר כמו שיגעון חולף, אבל כיום מדובר לכל הדעות במשהו שיישאר כאן עוד הרבה זמן. קוראים יקרים: ישראל עוד תהפוך למעצמת בירות בוטיק (הלוואי!). הנה רק חלק מהרשימה העדכנית (שעלולה להשתנות ולהתעדכן בכל רגע):

בירה אלכסנדר בירה מלכה מבשלת הדובים PAVO דנסינג קאמל Salara Jem's מבשלת הגולן נגב עמק האלה

זוהי רשימה חלקית בלבד של בירות כהות ובהירות, כבדות או קלילות, קיציות או חורפיות, בסגנון בלגי, גרמני או סקוטי, המיוצרות כאן בישראל. המבחר היום עצום והבשורה מרעננת. וזה בדיוק הזמן להציב את שתי הקבוצות אחת מול השנייה: ישן מול חדש. אילו בירות ישראליות יש מכל צד ומה ההבדלים ביניהן?

נתח השוק

אז עם כל הכבוד לבירות הישראליות החדשות, אלו עדיין מוגדרות ברובן כמבשלות בוטיק – כלומר, כאלו שמיועדות לקהל לא גדול ומייצרות כמות מוגבלת של יחידות בכל רגע נתן. כאן, הבכורה היא עדיין של הבירות הישנות יותר.

אין מה לעשות: בירות ישראליות קטנות לא יכולות להתחרות, לפחות כרגע, באמצעי השיווק וההפצה המשומנים והוותיקים של חברות משקאות כמו טמפו. עם זאת, הזמן עושה את שלו ולאט לאט נתח השוק הופך להיות מאוזן יותר.

המבחר

כאן, לרוב, היתרון הוא לצד מבשלות הבוטיק. כל ישראלי ממוצע יודע שלנשר יש, פחות או יותר, שני סוגים של בירות (כולל הבירה נטולת האלכוהול), וכך גם לגולדסטאר ולמכבי. במבשלות הבוטיק, כפי שציינו קודם, אפשר למצוא הכל מהכל.

בשל העובדה שמדובר במבשלות חדשניות, ומעצם היותן מבשלות קטנות בהן ניתן לבצע 'ניסויים' ולערוך שינויים בזמן קצר יותר (פס הייצור קטן יתר וכך גם כמות הכלים וחומרי הגלם בהם משתמשים), למבשלות הבוטיק יש אפשרות להציע מגוון גדול יותר. כך, אפשר למצוא היום בירות ישראליות חדשות שבהן שלושה או ארבעה סוגי בירות, ואף יותר מזה.

העיצוב והחדשנות

לא קשה לדעת מי כאן המנצחות הגדולות: כל מותג חדש שיוצא לשוק זוכה לרוב, ובזכות אנשי השיווק והקופירייטינג שלו, למראה ולתחושה חדשניים יותר. כך נכון גם לגבי העיצוב –וכך נכון כמעט לגבי כל בירה ישראלית חדשה.

הבירות הישראליות מהתקופה הישנה יותר נותרו פחות או יותר במקומן. אמנם ישנן בירות ישראליות ותיקות שניסו לשנות את פניהן (בירה מכבי בטעם החדש או גולדסטאר בגרסת הדיאט), אך אין כאן ספק: החידוש והעיצוב הולכים אל מבשלות הבוטיק.

הטעם

כאן קשה מאוד להכריע – בעיקר משום שכל אדם אוהב את הבירה שלו אחרת. יש כאלו שמעדיפים בירה כהה ונוטפת אלכוהול, וכאלו שיעדיפו בירה קלילה, אפילו עם 3% אלכוהול. וזהו רק הבדל אחד מיני רבים. לכן, בעניין זה לא נוכל להכריע, אך נגיד כך: בירות ישראליות יש היום בשפע. כל מה שאתם צריכים זה לקנות, ולשתות כחול לבן. בכל הטעמים.

סוגי וויסקי

הוויסקי נשפך כמו מים במקומות רבים בעולם, כמו גם כאן בישראל. אוהבי אלכוהול רבים מוצאים בו את המשקה החריף הטוב ביותר והיוקרה שצבר שמו עם השנים מתחרה עם מותגים מהגדולים בעולם. לראייה, ישנם היום שלל סוגי וויסקי כמעט מכל מקום בעולם – אנחנו ננסה כאן לספר לכם קצת על כל אחד מהם.

סוגי הוויסקי מחולקים לפי המקום בו יוצרו. כפי שמייד תגלו, ישנן מדינות בהן סוגי הוויסקי נחלקים אפילו על פי אזורים גיאוגרפיים פנימיים. אבל, השוני בין המדינות שמייצרות את הנוזל המשכר והנפלא הזה אינו מתבטא רק במיקום, אלא גם בסגנון הייצור וברכיבים מהם עשוי הוויסקי.

וויסקי סקוטי

ממלכת הוויסקי העולמית היא סקוטלנד, ככל הנראה. כמות מזקקות הוויסקי במדינה הזו כל כך גדולה, עד שמחלקים את סוגי הוויסקי שמיוצרים בה לפי מחוזות מסוימים ואזורי גידול. מסתבר, שבכל אזור כזה סוג הוויסקי הוא בעל תכונות מסוימות.

הוויסקי הסקוטי עבור רבים הוא הוויסקי המקורי והמשובח ביותר. יש כמה הוראות, הנחיות ומגבלות שהופכות אותו לכזה: ראשית, כל חומרי הייצור שלו חייבים להיות סקוטים, כשגם תהליך היישון – שלוש שנים לפחות, כמו בכל וויסקי אמיתי – חייב להיות במקום כלשהו במדינה. הוויסקי הסקוטי חייב גם להתיישן בחביות משומשות ולא חדשות.

הנה כמה מזקקות ידועות של וויסקי סקוטי

גלנפידיך ג'וני ווקר מקאלן בלנטיינס שיבאס ריגל

וויסקי אמריקאי

המדינה שמדורגת, לפחות על פי כמות מזקקות הוויסקי, במקום השני בעולם היא ארצות הברית. זו אחראית על כמה ממשקאות הוויסקי המעניינים ביותר, בעיקר משום המרכיבים המיוחדים שמהם מופק הוויסקי המקומי.

וויסקי אמריקאי מיוצר, בניגוד לאחיו הסקוטי (וגם האירי אגב), מזרעי תירס בעיקר. אלו נותנים לו טעם ייחודי, שונה אופן די משמעותי ממשקאות וויסקי המופקים משעורה וחיטה. ישנם סוגים שונים של וויסקי אמריקאי, כמו הבורבון, טנסי ושיפון (על שם השיפון, בו נעשה שימוש גדול יחסית בתהליך הפקת המשקה הספציפי הזה).

מבין המזקקות האמריקאיות שפועלות היום, ג'ק דניאלס הוא כנראה המותג הידוע ביותר – וויסקי טנסי טהור. כאמור, ישנן לא מעט מזקקות וויסקי בארה"ב, אך זו הידועה ביותר, והיא נוסדה אי שם בשנת 1875.

וויסקי אירי

אחיו הקטן של הוויסקי הסקוטי הידוע, אשר מיוצר גם הוא משעורה וחיטה, אבל בניגוד לסקוטי, מדובר בוויסקי שמזוקק שלוש פעמים ולא שתיים. ומה זה אומר עבור האדם הממוצע? נוזל 'נקי' יותר, ועם אחוזי אלכוהול גבוהים יותר.

הוויסקי האירי מיוצר לרוב משילוב בין מספר סוגי וויסקי (מה שמוגדר כ'בלנדד') לעומת הסקוטי שיהיה כמעט תמיד סינגל – כזה שמיוצר מסוג אחד של וויסקי בלבד. אלו המזקקות האיריות הידועות ביותר:

בושמילס מידלטון פאדי

וויסקי קנדי

גם לוויסקי האמריקאי יש אח קטן, וזהו האח מהצפון. וויסקי קנדי אמנם לא מיוצר בכמויות אדירות כמו בארה"ב, אבל גם שם הוא מבוסס לרוב על תירס. עם זאת, רבים מגדירים אותו כוויסקי שיפון, בשם כללי – אך לא תמיד מדובר במשקה הטהור כפי שהוא מיוצר בארה"ב (על פי הוראות קפדניות כמובן).

מאחר ומדובר בנפח ייצור קטן, הוויסקי הקנדי פחות מוכר לנו, הישראלים. ובכל זאת, היום קיימים מעל 500 מזקקות וויסקי קנדי, מה שהופך את המדינה הזו ליצרנית ויצאנית וויסקי לא קטנה בכלל. זכרו זאת בפעם הבאה שתבקרו באזור.

בירה מהחבית לעומת בירה מהבקבוק

בירה. האם יש דבר יותר מהנה לשתות בסופו של יום מעייף – או סתם ככה בבית, אפילו בצהריים? נראה שלא. כיום תוכלו למצוא בכל מקום שלל סוגים של בירות, מה שמביא לשאלה החשובה ביותר בהקשר זה: מהחבית או מהבקבוק?

למי שבכל זאת לא בטוח – ההבדלים...

יש אנשים שיקראו למילים שייכתבו עכשיו 'מלל מיותר'. אבל מה לעשות, חשוב להיות בטוחים. לכן, החלטנו לרשום פה כמה מילים על ההבדלים בין בירה מהחבית לבין בירה מהבקבוק, למי שבכל זאת לא כל כך יודע מה ההבדל.

אז ככה: בירה מהחבית, היא זו שנמזגת ישירות לכוסות בפאבים, בארים, בתי קפה וכדומה. היא נקראת בפי כמה בתור בירה מהברז – משום שהיא נמזגת ישירות אל הכוס מאותם ברזים מיוחדים שמעליהם סמל הבירה.

בירה בסוף היום...

החביות עשויות לרוב ממתכת מיוחדת ששומרת על הטמפרטורה הקרה שלהן – אך אלו אינן החביות שבהן מייצרים את הבירה (למעשה אלו מתקני תסיסה), משום שאלו לא יוכלו לשמור על הנוזל טרי ובטעם טוב. עם זאת, בירות מהחבית הן כאלו שנמזגו אל החבית, לאחר סיום הכנתן, מקסימום חודש קודם לכן.

כאן נמצא ההבדל הגדול ביותר בין בירות מהחבית לבין כאלו מבקבוק. הבירות מהבקבוק הן כאלו שנארזו ונחתמו בבקבוקים (או פחיות, אגב) ישר לאחר סיום הכנתן, אך הזמן עד שיגיעו לצרכן הוא ממושך הרבה יתר ויכול להימשך כמה חודשים.

אפילו בירות ישראליות – והיום יש לא מעט כאלו! – יכולות לשבת חודשים ארוכים על המדפים בסופרים, בפיצוציות או אפילו בפאבים מבלי שיצרכו אותן. זה יכול לפגוע רבות בטעם של הבירה ובאיכות שלה.

המידות והכמויות

כידוע, ישנן מידות וכמויות לבירות השונות, אם בבקבוק או בחבית. גם כאן החלוקה די ברורה: בירות מהחבית יהיו בנפח של שליש, חצי, ליטר או אפילו שני ליטרים לפעמים (בעיקר במדינות שבהן הבירה היא משקה חובה, כמו גרמניה).

בירות מהבקבוק יגיעו לרוב רק במידות של שליש ליטר (330 מ"ל ליתר דיוק). מעטים הבקבוקים שמכילים יותר מזה, והם נפוצים הרבה פחות. דווקא הפחיות יגיעו לרוב בנפח של חצי ליטר ולא פחות מזה.

ובכל זאת – מה אתם מעדיפים?

החוויה של שתייה מכוס מול השתייה מבקבוק, שונה גם היא לחלוטין. יש, לדוגמא, כאלו שיישבעו שהשתייה מהבקבוק הרבה יותר כיפית, בעוד אחרים לא יוותרו על החזרת כוס זכוכית מעוצבת ובתוכה הנוזל הנפלא הזה. יש גם כאלו, אגב, שמעדיפים בכלל לשתות בירה ישירות מהפחית. הכל עניין של העדפה.

באופן כללי, כמו שציינו, בירות מהחבית יהיו טריות יותר ויכללו את מירב הטעמים – פשוט משום שהן מסופַקות לצרכן בזמן קצר מאוד. ועדיין, גם אנשים ששותים מבקבוק או פחית נהנים מאוד מהטעם. חלקם אף מצהירים שלא הרגישו בשום הבדל בין הטעמים, לא משנה אם זו בירה מהחבית או מהבקבוק.

אתר whiskyisrael.co.il

רציתי להכיר לכם אתר המרַכז סביבו את כל מה שהוויסקי מביע ומסמל – whiskyisrael.co.il – ואם אתם לא מכירים אותו, זהו הזמן הנכון ביותר לעשות זאת.

whiskyisrael.co.il הוא אתר שסוגד לוויסקי. לא פחות. זהו אתר שהאופי שלו 'בלוגי' משהו, כלומר בנימה אישית של הכותבים – גל גרנוב וניר בלוך – ואין טוב מזה כדי להצהיר על אהבה לוויסקי ולהקדיש לזה פלטפורמה שלמה ברשת, נכון?

האתר כתוב באנגלית, אולי בכדי להזכיר את מוצאו של הוויסקי המשובח והטוב – סקוטלנד. הוא כמובן לא עוסק רק בוויסקי סקוטי, אך הכבוד הגדול ביותר שמור למדינה המרתקת הזו בצפון האי הבריטי.

whiskyisrael.co.il

גל גרנוב מצהיר על עצמו שהוא לא מומחה וויסקי. האם זה מפריע לתוכן האתר? ממש לא. התוכן באתר מקצועי מאוד ומזמין את כולם להבין עוד על סוגי וויסקי ישנים וחדשים, לדון על הנושאים שונים שקשורים לוויסקי ולהכיר טוב יותר את המשקאות השונים שנמצאים תחת קטגוריה זו. זו ממש פינה חמה עבור המשקה הנהדר הזה. גם ניר בלוך הוא לא אשף וויסקי מקצועי, כזה שמכין את המשקה בסתר בבית (וחבל...) ומשתתף בטעימות מקצועיות וכדומה. הוא פשוט אוהב וויסקי. אם אתם שואלים אותנו, אין יותר טוב מזה במקרה שאותו אנחנו בוחנים: אתר שמצהיר על האהבה לוויסקי צריך להיכתב ממקום שבו האהבה האמיתית למשקה היא השולטת.

שני מקימי האתר הזה הם גם הבעלים של אתר אחר, שעוסק – כמה מפתיע – באוכל טוב ויין, כהגדרתם: http://foodnwine.co.il/. ללא ספק לשניים יש ניסיון רב בכל מיני דברים שאנחנו בעיקר היינו רוצים להתנסות בהם (כולל גיחות ווגאס לטובת משחקי פוקר, אגב) – ולכן אנחנו מעניקים להם הסמכה בתור גוּרוּאי וויסקי ישראליים.

אז מה באמת יש באתר?

יש בו כמה וכמה בחינות של סוגי וויסקי שונים, דעות על משקאות כאלו ואחרים מתחום זה, דיווחים על טעימות של הטובים ביותר וגם, כמובן, חוויות אישיות של כל אחד מהבעלים של האתר עם טעם הוויסקי המשובח. האתר עצמו מחולק לסקטורים שונים על פי סוגי הוויסקי ומקומות הגידול שלהם – islay, spyside, highlands – היילנד כמובן, lowlands והאיים – islands. כל אלו מסמלים למעשה מותגים, מזקקות ואזורי הכנה של הוויסקי בסקוטלנד. כפי שאמרנו, האתר מקצה הרבה מאוד התייחסות למולדת הוויסקי – וטוב שכך.

אם כן, חובבי וויסקי רבים ימצאו באתר הזה את שחיפשו: כתבות מקצועיות ומנומקות על המשקה האהוב, דעות אישיות וסיפורים מרתקים סביב הוויסקי – כל מה שחובב אמיתי ושתיין מקצועי (בלי להגזים) צריך לבקש. חבל שאין עוד אתרים כאלו בישראל, אבל אולי בכל זאת ייצא מהיוזמה הזו משהו טוב: מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהכין, כאן בישראל, וויסקי אמיתי? הלוואי...

וויסקי אמריקאי – ברבן, פור רוזזס וג'נטלמן ג'ק

בסוף הפוסט הקודם נגעתי בוויסקי האמריקאי הידוע ביותר - הברבן. אבל מה אנחנו באמת יודעים על ברבן (או בורבון)? זה שהוא מופק מתירס? יפה. אבל זה לא הכול. בין היתר, אני יכול לגלות לכם ששמו לקוח מהמדינה בה הוא יוצר לראשונה, וכי כדי לייצר אותו, חובה להשתמש ב-100% חומרים טבעיים. והתירס? הוא צריך להוות 51% מהרכיבים. כי ככה עושים וויסקי אמריקאי טוב.
אגב, את הקריטריונים האלה לא כתבו וניסחו כמה אלכוהוליסטים מרחוב נידח בברבן, אלא הקונגרס האמריקאי - כדי ללמד אותך עד כמה חשוב לייצר וויסקי אמריקאי על פי ההוראות ולהיות ראוי לקרוא לו כך. לא כל אחד מסוגל, הנה שניים שדווקא כן:

ברבן באסיל היידנס

זהו ברבן קלאסי, מיוחד מאוד, שהומצא לראשונה כבר ב-1796, בקנטאקי שבארצות הברית בחברת ג'ים בים הידועה. הוא מוכן כמובן מגרגירי תירס, אך לא רק: כאשר מריחים אותו מגלים מספר מרכיבים ייחודיים וכשטועמים – ההפתעה אפילו גדולה עוד יותר. ויש לחכות שמונה שנות יישון עד שיהיה אפשר לטעום בקבוק כזה.
ריחות הברבן באסיל היידנס מזכירים מנטה, תה ועוד מיני תבלינים. הטעימה שלו בהחלט מגלה לנו קשר לדבש ואפילו לפלפלים. נשמע לך מוזר? חכה עד שתטעם אותו ותבין שככה מייצרים היום (וגם פעם) וויסקי אמריקאי טוב.

בוקרס ברבן

בוקרס ברבן – או וויסקי ברבן בוקרס בשמו המלא – (גם הוא מיוצר על ידי ג'ים בים) מיושן בן שש לשמונה שנים. בתחילה, הסוג הזה של וויסקי אמריקאי ממבשלת 'בוקר נו' ניתן בכלל כמתנה לחבר, אך מהר מאוד הבינו היצרנים עד כמה הוא מוצלח – והחלו לשווק אותו.
פרט טריוויה נוסף מסַפר על כך שזהו הוויסקי ברבן הראשון שהובל היישר מהחבית לבקבוקים סגורים וכך שווק לציבור הרחב. יש בו טעמים רבים מאוד, בעיקר פירותיים, אך כמובן שכל זה רק ברקע של הטעם המדהים של וויסקי אמריקאי אמיתי. הנה ביקורת ממדריך הבורבון Boys of Bourbon.

פור רוזס סינגל בארל

פור רוזס היא מבשלה של וויסקי שקיימת כבר משנת 1888, בפורמות כאלו ואחרות. בארץ אפשר למצוא גם את הפור רוזס עם התווית הצהובה אבל היום באנו לדבר על אחיו – וויסקי אמריקאי, שלהבדיל מהרבה אחרים שמיוצרים במדינה הזו, לא מבייש את שם המשקה.
וויסקי פור רוזס סינגל בארל מיושן במשך שבע שנים לפחות, וכיאה לוויסקי מהזן האמריקאי, הוא מבלה את שבע שנותיו (לפחות!) בחבית עץ חדשה, שעברה חריכה כדי לספק את הטעם המתאים. מכל חבית עושים כמה מאות בקבוקים, כשכל סדרה מספקת טעם אחר במקצת – והופכת את הטועמים לעסוקים במיוחד.

ג'נטלמן ג'ק

רבות דובר על ג'ק דניאל, אשר על שמו קרויים כל כך הרבה משקאות וויסקי אמריקאי- טוב, אפשר אחרת עם אדם שהקים מבשלה בטנסי, ארה"ב? כנראה שלא. אז ליד הג'ק דניאל'ס הרגיל, ישנו גם את הג'נטלמן ג'ק. והוא מספק טעם אחר, מעניין ביותר.
זהו בקבוק ייחודי, שכולל משקה בגוון כתמתם משהו. תווית פשוטה לא מעידה על מה שמתרחש בפנים – וויסקי אמריקאי משובח ואמיתי, כזה שגורם לכל אחד להתפעל. אין לו חוקי התיישנות או משהו כזה, כמו הפור רוזס סינגל בארל, אבל הוא בהחלט ייחודי.
הג'נטלמן ג'ק אמנם יקר יותר מהג'ק דניאל'ס המקורי ומעט מעוצב יותר, אבל למרות ההוד וההדר שהוא משדר, יש לו טעם עדין יחסית. לכן, הוא מתאים גם לאוהבי וויסקי אמריקאי בתחילת דרכם. אולי תנסו?

וויסקי אמריקאי

תהליך הייצור המיוחד של הוויסקי נכון במיוחד לגבי וויסקי אמריקאי – שאולי הוא אינו הוויסקי ה'מקורי', כמו המשקה הסקוטי – אך שיטות ההכנה שלו וטעמו המיוחד מקנים לו מקום של כבוד בהיכל המשקאות החריפים העולמי.
וויסקי אמריקאי לא מיוצר רק מלתת וחיטה, כמו אחיו הסקוטי, אלא מכיל רכיבים נוספים כמו תירס וכדומה. אלו הופכים את הייצור שלו למיוחד יותר, ואת טעמיו למגוונים ומעניינים יותר – לפחות בעיני חלק מהאנשים. הוויסקי האמריקאי כולל משקאות רבים, אליהם נתוודע מייד.

לפני הסוגים – שיטת היישון

ידעתם שאחד ההבדלים העיקריים בין וויסקי אמריקאי לבין הוויסקי הסקוטי, טמון לא רק ברכיבים אלא גם ביישון? ובכן, לא מעט דברים קשורים גם לתהליך זה ומעניקים לשני הסוגים את הטעמים המזוהים איתם כל כך.
ראשית, חשוב לדעת כי הצבע של המשקה לא מתקבל מרכיביו השונים. לאחר זיקוק הוויסקי, הוא הופך לשקוף כמעט לחלוטין. הצבע מתקבל מצבע החבית בה הוא מיושן. מלבד זאת, וויסקי אמריקאי מיושן רק בחבית אלון חדשה (וחרוכה לרוב, כדי להעניק למשקה את הטעם המעושן). הוויסקי הסקוטי, לעומתו, מיושן אך ורק בחביות משומשות, כאלו שכבר נעשה בהן שימוש בעבר – כלומר, חביות בהן יושן לרוב וויסקי אמריקאי.

Corn Whiskey – וויסקי העשוי תירס

כאמור, וויסקי אמריקאי עשוי בין השאר מתירס, לצד כמה וכמה רכיבים נוספים. אך מהו וויסקי תירס - Corn Whiskey? זהו וויסקי שמופק מ-80% גרעיני תירס לפחות – כלומר, שהתירס הוא דומיננטי בו בצורה משמעותית.
וויסקי טנסי ו-וויסקי ברבן עשויים על בסיס זה, אך לא אחת כמות התירס ממנה הם מופקים תהיה קטנה מ-80%. בכל מקרה, קריטריון זה לא מתאים לוויסקי הסקוטי. וויסקי התירס מכיל עד כ-80% אלכוהול – כמות אדירה יחסית לנהוג בעולם המשקאות החריפים.

Tennessee Whiskey – וויסקי טנסי

אחד ממשקאות הוויסקי האמריקאי הידועים ביותר הוא וויסקי טנסי, שנקרא כמובן על שם המדינה בה הוא מיוצר. במהלך ייצור הוויסקי עובר הנוזל דרך שלושה מטרים (!) של פחם, שחייב להיות מופק מעץ אדר. ללא תהליך זה, המשקה לא יוכל להיקרא 'וויסקי טנסי'.
Tennessee Whiskey הוא וויסקי מפורסם מאוד ובין היתר, גם הג'ק דניאל'ס על כל סוגיו הוא וויסקי מסוג זה – וויסקי שיוצר על ידי ג'ק דניאל, במבשלה בטנסי. היום, טנסי הוא שם נרדף לוויסקי אמריקאי משובח.

Rye Whiskey – לא רק תירס זה אמריקאי

כפי שאמרנו קודם, וויסקי אמריקאי מוכן מכמה וכמה מוצרים, ולא רק מתירס. Rye Whiskey הוא אחת ההוכחות הנפוצות ביותר לכך: זהו וויסקי המיוצר משיפון ובעברית הוא נקרא, ובכן: וויסקי שיפון.
וויסקי השיפון מיוצר גם הוא, כמו שאר סוגי הוויסקי תחת קריטריונים מחמירים מאוד, כולל הכנת תערובת ובה לפחות 51% שיפון. גם וויסקי קנדי נקרא לרוב Rye Whiskey, משום שהוא עשוי שיפון ועומד בחלק הגדול של המקרים בסטנדרטים שהציבו האמריקאים.

Bourbon – בורבון או ברבן?

למען האמת, זה לא כל כך משנה. זהו משקה נוסף שקרוי על שם המדינה בה יוצר לראשונה וכמו הטנסי, גם הוא כולל 51% תירס לפחות. בשונה מהטנסי, אין הוא מועבר דרך שכבת פחם, אבל הוא חייב לכלול אך ורק חומרים טבעיים. בכל מקרה, כפי שבוודאי כבר שמתם לב – וויסקי אמריקאי נעשה על פי הספר, או לא נעשה בכלל.

חביות יישון וויסקי

בפוסט האחרון בסדרה זו ניגע בשלב הסופי של ייצור הוויסקי (לפני שמכניסים את הוויסקי לבקבוקים היפים האלה שאנחנו כל כך אוהבים) – יישון הוויסקי. היישון נותן לוויסקי הרבה מאוד מעמד. זה לא קשור רק לטעם ולצבע שמתקבלים במהלך אחסון הנוזל בתוך חביות יישון וויסקי – זה גם הסקס אפיל. תודו, בלי היישון כל העניין הזה היה הרבה פחות מפתה.
אז מה היא חבית יישון וויסקי? זוהי חבית עץ עגולה, ממש כמו שכולנו מכירים מהסרטים, ובה הנוזל האלכוהולי (כל נוזל אלכוהולי למעשה) 'מתבשל במיץ של עצמו' וסופג כמה תכונות שהופכות אותו לאהוב עוד יותר. הוא מקבל כאמור את הצבע המיוחד, את טעם העץ, את טעם הנוזל הקודם שהוחזק בו אם וכאשר (תיכף נגיע לזה) ואת הריח – מאותן סיבות.
היישון מתבצע לצורך מה שנקרא 'השבחת הנוזל' וגם כדי להוריד קצת את אחוז האלכוהול שבו, אבל כאן בעצם מסתיים הדימיון בין כל עולם האלכוהול לוויסקי. אז ככה: לרוב, וויסקי סקטי ייושן רק בחביות יישון וויסקי שעשויות מאלון אמריקאי. בנוסף, הן חייבות להיות משומשות. כן, כן, משומשות. ומאיפה מביאים חביות משומשות?
זה פשוט: הוויסקי האמריקאי (בורבון, טנסי) מיושן אך ורק בחביות חדשות. האמריקאים מייצרים אותן, משתמשים בהן פעם אחת – ומעבירים לסקוטים. חשבתם פעם שיש כזה שיתוף פעולה מדהים על רקע וויסקי בלבד?
יש גם כאלו שאוהבים לגוון. במקום חביות יישון וויסקי רגילות, הם מיישנים את הוויסקי בחביות שבהן הושרה יין 'מועשר' (שרי וכאלה), מה שמעניק טעמי וויסקי קצת שונים למשקה. גם הריח של היין נספג במשקה בצורה הזו, והתוצאה מיוחדת במינה.

שנות יישון וויסקי

כל פעם שאתם מגיעים לבר ורוצים וויסקי, אתם שואלים את הברמן מה הגיל של הנוזל החריף והמיוחד הזה. האם זה קורה כי אתם כל כך מבינים מה זה אומר, או רק רוצים להיראות ולהישמע מבינים? שנות יישון וויסקי הן וויכוח רב שנים בין אוהבי המשקה...
ראשית, חשוב לדעת שלפחות בסקוטלנד החוק ידוע: וויסקי ייקרא וויסקי רק אם עבר שלוש שנות יישון לפחות. אבל האם לאחר שלוש שנים הוא כבר כולל את הטעם האיכותי והמוכר לנו? לרוב לא. וויסקי בן שלוש לא יהיה בשל מספיק מבחינת הטעם שאנחנו רגילים אליו.
שבע או שמונה שנות יישון וויסקי הן הרגע בו לרוב הנוזל יקבל את הטעם הסופי. הוא יספח אליו את טעם העץ ואת הארומה של החבית וייפטר מהאלכוהול העודף – וכך נוכל להחליק אותו בגרון בכיף אמיתי. אך מה עם וויסקי של 12 שנים או 18 שנים? האם 21 שנות יישון מעידות על הוויסקי הטוב ביותר? לא בהכרח.
חשוב לדעת: וויסקי 'זקן' יקר יותר, פשוט משום שעם השנים הוא מתנדף מהחבית ויש פחות ממנו. כלומר, אתה משלם לא על האיכות, אלא על הכמות. בנוסף, ככל שהוויסקי עבר יותר שנות יישון, כך גם תרגישו יותר בטעם החבית. האם אתם אוהבים את הטעם הזה?
באופן כללי, רק שתייני וויסקי ותיקים יכולים להתמודד – ואוהבים באמת! – את טעם העץ שנספג בוויסקי ישן. עבור שתיינים מתחילים, שמונה עד עשר שנות יישון וויסקי יספיקו בהחלט. יותר מזה יפתיע אותם, ולא כל כך לטובה כנראה.

דודי זיקוק וויסקי

השלב הבא בייצור וויסקי (כמו כל משקה אלכוהולי), הוא הזיקוק. פירוש המילה זיקוק בהקשר זה הוא הפרדה של נוזלים שונים הנמצאים בתערובת מסוימת, וזו בדיוק המטרה גם בתהליך זה: יצירת אלכוהול נקי לחלוטין, ללא שאריות של חומרי הגלם המשמשים ליצירתו. דודי זיקוק וויסקי מקבלים בתהליך הייצור אולי את היחס הקפדני ביותר בעולם השתייה.
איך הזיקוק מתבצע? למעשה, הנוזל שמתקבל לאחר התסיסה הסופית (ווש) מורכב ממים, כוהל ושאריות של שעורה, לתת וכדומה. כדי להפריד בין הכוהל לשאר החומרים, הנוזל מורתח לטמפרטורת הרתיחה של הכוהל – 78.3 מעלות צלזיוס (אבל בדיוק!) ואז הכוהל 'משתחרר' מהנוזל בצורת אדים, כלפי מעלה.
דודי זיקוק וויסקי עשויים ממיכל גדול תחתון שבו הנוזל הראשוני, ו'צוואר' ארוך ומתפתל, דרכו עוברים אדי הכוהל. בסופו של דבר, האדים יוצרים דרך צינור מקורר וחוזרים למצב צבירה נוזלי, טהור ונקי - או תזקיק בעגה המקצועית.
במצב כזה, אחוז האלכוהול בנוזל הזה הוא 30%. אם רוצים להגדיל את כמות האלכוהול בו, מעבירים אותו זיקוק נוסף, עד ל-70%. לא מספיק? אפשר שוב להכניסו אל דודי זיקוק וויסקי, עד שתושג רמה של 85% אלכוהול – אך זו הרמה הגבוהה ביותר האפשרית.
דודי זיקוק וויסקי הם דודי ענק, עשויים נחושת (תמיד, יש לזה סיבה הקשורה למבנה של הנחושת עצמה, שמאפשר לסנן עוד יותר את אדי הכוהל). רק כדי שתבינו את העוצמה הבלתי נתפסת, גודל דודי זיקוק וויסקי יכול להגיע ל-9,000 ליטרים ויותר. וכמה זמן לוקח כל זיקוק? 12 שעות.
מדודי הזיקוק עובר הנוזל המשכר לחביות היישון - על החביות בפוסט הבא...

ייצור וויסקי - מוורט Wort לווש Wash

בפוסט מחודש אוגוסט 2011 הזכרתי בקצרה את תהליכי ייצור הוויסקי. הפעם ארחיב קצת את הדיבור על תהליך הייצור ואקדיש לכך כמה פוסטים.
ההתחלה ממש דומה לבירה – בוחשים יחד שעורה ומים ויוצרים לתת, אחרי הנבטה וייבוש. לאחר מכן, היא עוברת קלייה וגרוסה. את העיסה הגרוסה הזו מבשלים במים טוב טוב. מה שיוצא מכל זה הוא נוזל שנקרא וורט.
אז מה הלאה? את הוורט מעבירים לקירור ולתסיסה בדודים מיוחדים ליצירת וויסקי (שגם הם חשובים מאוד בתהליך הייצור, כמו כל פרט ופרט). הוורט מאוחסן בדודים הללו עם שמרים, שמסייעים לתסיסה.
כאן אנחנו מקבלים את התפנית, ואת השינוי מהבירה למשל: הנוזל עובר תסיסה נוספת, כמו ביין. בתהליך של ייצור וויסקי, לתסיסה הזו יש חשיבות גדולה מאוד והיא תורמת מאוד לטעם, אך גם לאחוזי האלכוהול שיהיו בנוזל. עכשיו, לאחר התסיסה השנייה, הנוזל שנמצא בתוך הדודים הללו נקרא ווש.
מהדודים מועבר הווש לדודים נוספים – דודי נחושת מיוחדים – שם הוא עובר את הזיקוק, כלומר: ניקוי של הנוזל והפיכתו לצלול לגמרי. ועל כך בפוסט הבא...

גינון אקולוגי

הבטחתי בכותרת הבלוג לעסוק גם בגינון אבל עד עכשיו כתבתי פוסטים רק על וויסקי ובירות - מה לעשות, אלה תחומים שמרתקים אותי ממש. אבל הגיע הזמן לקיים את ההבטחה, אז הנה הפוסט הראשון על אהבתי השלישית - גינון. הפוסט הפותח את הנושא יעסוק בגינה האקולוגית.


כאשר פונים לבנות גינה אקולוגית, חשוב לדעת ראשית במה מדובר. למעשה גינה אקולוגית מדברת, בין היתר, על עקרונות חסכון במים. אך זה לא הדבר היחיד שחשוב.
גינה אקולוגית כוללת מספר דברים:

• איקלום של צמחים.
• ניהול איכות השתילים.
• בחירה של דשא, מינים וזנים.
• צריכת מים נמוכה, שכוללת השפעה של תשתית על צריכת המים.
• בדיקה של שיטות השקיה שונות, כגון, טפטפות לעומת ממטרות.
• בדיקת עונת השתילה הנכונה ביותר.
• דיוק בהוצאה של מפזרי מים ופיזורם.
• איסוף של מי נגר.
• בדיקה של שיטות שונות אשר מגדילות את כמות המים הזמינה.
• בדיקה של אגרו-טכניקות לחיסכון במים.
• הקטנת השימוש בחומרי הדברה כימיים. חומרים אלו כוללים את החומרים לתשתיות, להזנה ולתוספים של הקרקע.

גינה אקולוגית - שיטות לחסכון במים

1. כאשר משקים ראשית, צריך לוודא כי מפזרים את המים באופן שווה בשטח אותו רוצים להשקות. יש לוודא כי לא גולשים מחוצה לו ומשקים את השטח המיועד להשקיה בלבד.
2. בהשקיה, יש לחלק את המים שווה על כל פני השטח ולא רק ליד הצמח. דבר זה מעודד את מערכת השורשים למלא את כל השטח. כך, כל השטח מנוצל ולא רק השטח שליד הצמח ממש.
3. בטפטוף, כדאי לרשת את כל השטח בטפטפות בצורה ממש צפופה. זאת, תוך התאמה לקוטר ההרטבה של כל טפטפת, אשר מותנה בספיקה של הטפטפת ובסוג הקרקע.
4. כאשר מעניקים אספקה של תוספת מים לצמחים, יש לתת את הדעת לבעיה של הרוח אשר סוחפת את טיפות המים אל מחוץ לשטח המושקה.
5. בהשקיה של גינה אקולוגית יש לשים את הדעת על בעיה של מלחים במים, במידה והם מותזים על גבי העלווה.
6. חשוב ביותר, בזמן ההשקיה לדאוג לשטיפה של אבק ופיח על גבי הצמחים. פעולה זו מסייעת לשטוף חלק מזיהום האוויר.
7. במידה ונדרשת תוספת של מינרלים לצמחים, ניתן לעשות זאת על ידי הדשייה. כאן מדובר בדישון אשר נעשה באמצעות מערכת ההשקיה.
8. יש להתמודד עם בעיה אשר עלולה לצוץ הקשורה בעידוד מחלות עלווה אשר מורטבת מההשקיה.

התמודדות עם בעיות שונות

כאשר פונים להתמודדות עם גינה אקולוגית או גינה אורגנית ישנן מספר בעיות. לדוגמא, כיצד לפזר באופן שווה את המים, יש רוח שיש להתמודד אתה, או כפי שנכתב, צריך לפזר על כל השטח. חשוב לדעת, כי בשטחים להם צורה מורכבת, קל יותר לפזר באופן אחיד את המים.
חשוב להשתמש בממטירים להם גזרת השקיה שונה, לדוגמא, מעגל מלא במרכז, כאשר כל חלקי המעגל בשולי החלקה. כך, תהיה דרושה ספיקה משתנה בהתאם לשטח שמושקה. ככל שהשטח המושקה יהיה גדול יותר, יהיה קל יותר להשתמש בהמטרה.
לגבי בעיה של מלחים במים, ניתן להתמודד עמה על ידי חיפוי קרקע. יש לעשות חיפוי קרקע עד להיכן שהשטח מכוסה על ידי הצמחים בלבד.

סוגי סינגל מאלט ויסקי

ויסקי סינגל מאלט הוא ויסקי אשר עשוי ממאה אחוז לתת שעורה מסוג יחיד בלבד. לעיתים ניתן לראות שכתוב על בקבוק מאלט טהור. אך מדובר בשימוש בסימון אשר דווקא משלב תערובת של מספר מאלטים. חשוב להבדיל סוג זה של ערבוב לעומת ויסקי אשר משלב מספר חומרים וערבוב של תירס, חיטה או שיפון.

הסינגל מאלט הוא ויסקי אשר מחייב תהליך ייצור של זיקוק דודי ולא זיקוק רציף. יש לו טעמים ממוקדים יותר מאשר הטעמים של הבלנדד, המעורבב. במאלט יש הקפדה על חומרי הגלם ועל בידול של החומרים כך שייווצר טעם ייחודי ושונה ממזקקה אחרת.

הבלנדד מכיל עושר של טעמים אך הוא פחות ייחודי. מהבלנדד אפשר לזקק בין חמישה עשר לעשרים וחמישה זיקוקים של טעמים שונים. דוגמא של מאלט הוא הסינגל גריין, שזהו סינגל מאלט אשר מבוסס על חיטה, יש לו טעם עדין וספירטי. הסינגל גריין נחשב לבעל פחות ענין ואופי.

הטעם של סינגל מאלט משתנה לפי אזורים בהם הוא מיוצר. סקוטלנד נחשבת לארץ המפורסמת, המגוונת והעשירה ביותר בייצור של סינגל מאלט, אבל אפשר למצוא גם סינגל מאלט בארצות הברית, יפן ואירלנד ועוד מספר ארצות.

הסוגים המפורסמים ביותר:

1. ספייסייד (Speyside): שם זה בא משני נהרות באזור בו הוא מיוצר, נהר הספיי ונהר הליווט. זהו אזור משופע במזקקות, כחמישים מזקקות פעולות בו. הטעם הייחודי של אזור זה הוא מתקתק  עם מעט עשן. לעיתים יש לו ארומות פרחוניות.
2. איילה (Islay) – מיוצר בדרום מערב סקוטלנד באי אשר שמו איילה. מדובר בטעמים עשירים של יוד ומלח ים. טעם ייחודי זה נוצר עקב עושר האצות והסופות אשר מכות באי באופן תדיר. עקב, הדרישה, המזקקות מייצרות טעם מעושן מאוד. אך,  לא בכל המזקקות נעשה עישון מוגזם. יש אשר מייחסים את המעושן כמתקדם ביותר עקב הטעם העשיר שלו. על האי ישנם שמונה מזקקות.
3. האיים - איילנדס (Islands): כאן הכוונה למספר איים בהם מייצרים סוג ייחודי בטעמים עדינים. איים אלו כוללים את האיים: סקאי (Skye), ג'וּרה (Jura), אורקני (Orkney) ומאל (Mull). ישנם מאיים אלו אשר מייצרים גם עם מליחות ועישון מודגשים, אך לרוב מדובר בטעמים עדינים.
4. היילנד (Highland): מדובר באזור של ההרים בסקוטלנד. הרים אלו מחולקים להרים המרכזיים ולהרים הצפוניים. למעשה אזור זה הוא השני בשפע המזקקות בו, לאחר ספייסייד. הסיבה לכך נעוצה בכך שהיצרנים התמקמו שם עקב רדיפות של גובי מס בריטיים. כיון שמדובר באזור מרוחק וגבוה, היה קשה להגיע אליהם. באזור זה לרוב הטעמים עדינים, לעתים מעושנים למחצה ולעיתים מעט פרחוניים.
5. לואולנד (Lowland): זהו אזור מישורי בדרום סקוטלנד אשר נמצא באזור פני הים לערך. באזור זה מיוצרים ויסקי פשוטים, אלגנטיים ויחסית עדינים בטעמם. לרוב, מייצרים את שם בזיקוק משולש, כפי שנהוג באירלנד. מזקקות אשר נמצאות ממש בחופי הים מייצרות עם מליחות עדינה. אין באזור זה כיום הרבה מזקקות.

ויסקי סקוטי

ויסקי סקוטי הוא ויסקי אשר עשוי משעורה בלבד. הוויסקי הסקוטי מחולק למספר של תת קטגוריות כשכל מה שמשותף לסוגי הוויסקי השונים בקטגוריות אלו שהם חייבים לעבור את כל שלבי הייצור השונים רק בסקוטלנד ואף להתיישן לפחות 3 שנים בסקוטלנד.

מהן התקנות שמגדירות ויסקי סקוטי?

·         המשקה חייב להיות מיוצר במזקקות ויסקי בסקוטלנד ולהיות מונפק אך ורק משעורה ומים.

·         התהליך עצמו של הפיכת גרעין השעורה לעיסה אשר לאחר מכן ניתנת לתסיסה חייבת להתבצע אך ורק בגבולותיה של סקוטלנד.

·         התסיסה עצמה של הוויסקי הסקוטי תעשה בעזרת שמרים.

·         לאחר הזיקוק של המשקה חוזקו האלכוהולי של התזקיק לא יעלה על 94.8% אלכוהול בנפח וזה על מנת להצליח לשמור על תכונותיו של חומר הגלם המקורי.

·         התזקיק עצמו מוכרח להתיישן בתוך חביות עץ אלון (כמובן בתחומי סקוטלנד).

·         אין להשתמש בתוספות כלשהן פרט למים וצבע שמופק מקרמל.

·         הוויסקי הסקוטי יבוקבק בחוזק אלכוהולי של 40% (לפחות!).

סוגיו השונים של הוויסקי הסקוטי

• ויסקי סקוטי סינגל מאלט – ויסקי אשר מופק משעורה ומזקוק בתוך זיקוק דודי. פירוש המילה "סינגל" של הוויסקי מתייחס לעובדה כי הוא מיוצר רק מסוג מאלט אחד.
• ויסקי איילה (Islay) – ויסקי זה מיוצר באי הדרומי ביותר בסקוטלנד. וויסקי שמיוצר באזור זה הוא בעל טעם מאוד דומיננטי, ריח חזק של עשן ולעיתים מריח הוא כתרופה או יוד.
• ויסקי לואולאנד (Lowlands) – ויסקי זה מיוצר בחלקה הדרומי של המדינה, הוא קליל יחסית.
• ויסקי איילנדס – ויסקי זה מיוצר באיים שסובבים את סקוטלנד: סקיי (Skye), יורה (Jura), אורקני (Orkney), מו/ל (Mull) שטלאנד (Shetland)
• ויסקי היילנד (Highlands) – האזור בו מיוצר הוויסקי הוא אזור הררי. ויסקי זה מיוצר באופן עדין (יחסית) והוא נחשב קליל בטעמו.
• ויסקי ספייסייד (speyside) – אזור זה נמצא בצד הצפון מזרחי של סקוטלנד וניתן לשמוע קולות רבים אשר טוענים כי באזור זה מיוצר הוויסקי "הקלאסי". ויסקי מתקתק ובעל ניחוח משכר.
• ויסקי קאמפבלטאון – בעבר אזור זה היה נקרא "בירת הוויסקי העולמית" כשבאזור זה פעלו כלא פחות מ- 28 מזקקות. כיום נותרו במקום רק 3 מזקקות שמיצרות ויסקי זה.

כמה סוגי ויסקי אהובים: ויסקי טליסקר Talisker, ויסקי גלפידיך Glenfiddich וויסיקי גלנמורנגי Glenmorgie.

בירות ישראליות

בשנים האחרונות החלו להימכר בארץ כל מיני בירות בחנויות האלכוהול השונות תחת השם – "בירה ישראלית בוטיק". בירות אלו כאמור הן תוצרת כחול לבן והן לא דומות לשום דבר שיצא לכם לטעום עד היום. 

סריקה אודות סוגי בירה ישראלית שניתן למצוא: 

בירה אלכסנדר

• בירה נגב פסיפלורה – בירה זו נראית ומרגישה יותר כמו לאגר, אפילו באחוזי האלכוהול (4.9%). צבע הבירה כתום בהיר-צהבהב. בירה זו (עבור רבים) מרגישה כמו בירת לאגר משופרת עם ניחוחות משכרים של פסיפלורה. במידה ותחליטו לשתות בירה זו מבקבוק תוכלו ליהנות מטעמי פירות חזקים יותר. הגזים של הבירה מעלים בצורה מעולה את הפסיפלורה ומתאים לשתות את בירת הנגב בימים חמים יותר. 
• בירת נגב פוטר אלון – בירה זו התיישנה עם שבבי עץ האלון. רבים טוענים שמשהו בריח הבירה הספציפית הזו מזכיר מעט את ריחו של היין האדום. הבירה עצמה בעלת צבע כהה עם ראש של קצף יפה וחום. הבירה מתקתקה ומעושנת. לאחר לגימה אחת תוכלו כבר לחוש כיצד הטעמים המתוקים מפנים מקום לטעמי הקרמל ואספרסו, עם זאת, הסיומת מעט מרירה. סך הכול בירה זו נחשבת לעדינה מבירות אחרות וזה מכיוון שהתיישנות הבירה יחד עם שבבי עץ האלון גורמים לרכיכה בטעמים שהופכים אותה בסופו של דבר לתענוג צרוף ובלתי נשכח של שתייה. 
• בירת נגב אמבר אייל – בירה זו מגיעה בצבעי כתום – חום מעט מעוננים וללא יותר מדי קצף. ניתן להרגיש את הניחוח והטעם העדין של הפירות בבירה. למרות שבלגימה הראשונית הבירה מרגישה מעט "כבדה" תחושה זו נעלמת במהרה ומתגלה בירה מתקתקה בטעמי פירות. בירת נגב אמבר אייל בעלת אחוזי אלכוהול נמוכים (באופן יחסי) כ- 4.9%. 
• בירה אלכסנדר – בירת אלכסנדר הינה בירה ישראלית קלאסית. בירה זו היא בעלת סגנון מעט בלגי והיא נחשבת כבירה עשירה, טעימה ונהדרת לשתייה בימי קיץ חמים. 
• בירה בזלת – בירה בזלת היא בירה בעלת מסורת ארוכה שהחלה עוד במנזרי הבוואריה. בתקופות של צום בישלו הנזירים את הבירה העשירה בערכים תזונתיים מאוד גבוהים וכך הצליחו לעבור את תקופות הצום בקלות יתרה. בירה זו היא בעלת טעם שוקולד- קפה והיא בירה שמותירה רושם יוצא דופן. 
• בירה מלכה – בירת מלכה הינה בירה מצוינת אשר מיוצרת בגליל המערבי בתוך מבשלה קטנטנה. יצור בירה זו נעשה בשיטה המסורתית, כלומר, בישולים קטנים שמטרתם לשמור על טעמה הייחודי והמוצלח של הבירה שמיוצרת כאמור מחומרים טבעיים וממי הבאר שבגליל המערבי. ניתן למצוא כ- 3 סוגים לבירה המלכה: בירת המלכה בהירה, בירת המלכה האדמונית ואילו הסוג האחרון הוא בירת המלכה הכהה. לכל אחד מהסוגים יש ריח, טעם וצורת הכנה שונה לגמרי.

נמאס לכם קצת מגולדסטאר או מכבי? אין שום בעיה. כיום ניתן למצוא שפע של בירות בוטיק ישראליות שיפתיעו אתכם בטעמן הייחודי והממכר.

http://23tv.co.il/79-he/Tachi.aspx?id=2688&programId=448

ייצור וויסקי

הוויסקי מאז ומעולם נחשב למשקה מפואר. תהליך ייצור וויסקי מורכב משלבים רבים ומאיזונים כימיים עדינים וזמן היישון שלו רב. ויסקי סינגל מאלט הוא עוד יותר איכותי משום שהוא מורכב אך ורק משעורה ולא משום דגן אחר. הרעיון המרכזי הוא הפיכת השעורה לחומר לתת. איך עושים זאת?

מנביטים שעורה ומשרים אותה במים לתקופה של כמה שעות. בתוך התערובת קורים תהליכים כימיים כאלו ואחרים בהם הופך העמילן לסוכר ומופק לתת. מיד אחר כל עוברים לשלב זיקוק ויסקי. את זה כבר קשה יותר לעשות לבד בבית כי דרושה מזקקה רצינית על מנת להגיע לאיכות וויסקי טובה. שלב זיקוק וויסקי הוא קריטי בדרך לסינגל מאלט איכותי.

השלב הבא שהרבה פעמים תשמעו יודעי דבר מדברים עליו, הוא יישון וויסקי. אם ישאלו אותך בן כמה הוויסקי שלך, אל תדאג לא עובדים עליך. לוויסקי באמת יש גיל וזהו גיל יישון וויסקי. כלומר, כמה זמן ישב הוויסקי בתוך חבית עץ באיזה מרתף.

סוגי בירות ALE פופולאריים

ALE סקוטי

מה ה- Ale שלך? בירות מסוג Ale יש רבות וטובות המיוצרות בהרבה מאוד מבשלות בירה בעולם. רובינו מכירים לפחות סוג אחד אם לא יותר ולכול אחד יש את ה- Ale האהוב עליו. יש כאלו שאוהבים את הטעם המתוק בבירה ושלא יורגש האלכוהול, אלו אנשי בירת Ale סקוטית שטעמה קרמלי וצבעה אדום.

אלו המעדיפים ארומה כשותית ומעט יותר אלכוהול ובכך יותר מרירות בטח מחבבים בירת Ale בהירה.

בירת Ale חומה היא מעט יותר מתקתקה מהבהירה, פחות אלכוהולית וגם אין בה כמעט ארומה של כשות. מיטיבי שתיית הבירה שבינינו בטח ישמחו לקבל בירת Ale בלגית שיש בה אחוז אלכוהולי מכובד ולעיתים היא מועשרת בצמחי תבלין מעניינים.

בירות מסוג Ale הן למעשה סוג הבירה הראשון שהתפתח בעולם. אחריו יוצרה בירת הלאגר שהיא הנפוצה כיום מבין השתיים, אך לAle שמורה זכות הראשונים. בירה זו מותססת על ידי שמרי תסיסה עילית ובטמפ' גבוהה יחסית.

ההיסטוריה של ה-ALE

בירות מסוג Ale הן אולי לא הנפוצות ביותר אך מגיעה להן זכות ראשונים. עד לפני יותר מ- 500 שנה משקה שהופק מלתת, מים ושמרים היה נקרא Ale. לאחר מכן הוסיפו לתערובת כשות ולמשקה החדש קראו בירה והישן המשיך לשאת את השם Ale. עם הזמן השתמשו יותר בכשות והשמות התאחדו לבירות Ale.

בירות אלו מיוצרות משמרי תסיסה עילית ומותססים בטמפ' גבוהה. הן ידועות במבחר הרב שהן מציעות כגון: בירת Ale בהירה, בירת Ale חומה, בירת Ale כהה, בירת Ale סקוטית, בירת Ale בלגית, בירת Ale גרמנית. בירת Ale בהירה, משעורה בהירה, נחשבת לבעלת מרירות מתונה ובעלת ארומה כשותית.

בירת Ale חומה, מופקת משעורה כהה, מקורה באנגליה, בעלת טעם מתקתק מעט ואחוז אלכוהולי נמוך. בירת Ale סקוטית, מיוצרת משעורה שעברה קלייה ולכן היא אדומה, מתקתקה ואף קרמלית, בעלת אחוז אלכוהולי נמוך. בירת Ale בלגית, אלו בירות מתוקות יחסית, מגוונות בטעמי תבלינים ובעלות אחוז אלכוהולי גבוה.

סינגל מאלט מול בלנדד

סינגל מאלט בניגוד לבלנדד וויסקי, עשוי מסוג אחד של דגן שהינו השעורה. כל תהליך הייצור של ויסקי סינגל מאלט הינו מורכב יותר ועדין יותר ולכן עלותו של ויסקי זה גבוהה בהרבה.

קודם כול מפיקים את המאלט או לתת בעברית. לתת הינו תוצר כימי של השעורה לאחר שהונבטה והושרתה במים. אנזימים שפירקו את העמילן לסוכרים ויצרו את החומר החדש לתת. לאחר שכול התערובת עברה התססה עוברים לשלב זיקוק וויסקי. זיקוק וויסקי הוא חשוב ואיכויות הוויסקי נמדדות גם לפי המזקקה בו הופק.

ויסקי נחשב לאיכותי יותר ככול שזמן יישון וויסקי זה היה ארוך יותר . יישון ויסקי הוא החלק האחרון בשרשרת הייצור אך חשוב ביותר להבשלתו ואין שותים את המשקה לפני שיושן לפחות 4 שנים. חברות ויסקי משובחות מיישנות חלק מהבקבוקים ל 30 שנים ואף יותר.

בירה מסוג אייל (Ale)

משחר ההיסטוריה אנשים אהבו משקאות אלכוהוליים. בירות היו ונשארו עד היום אחד המשקאות הפופולאריים ביותר. הסוג הראשון שהופק היו בירות מסוג Ale, ובמאה ה- 19 פותח סוג חדש הנקרא בירות לאגר. הבירות נבדלות בסוג השמרים שמשתמשים בהם לתסיסה ובגובה הטמפ' בהן מתסיסים אותן.

בירות מסוג ,Ale מותססות בטמפ' גבוהה יחסית ובזמן קצר ונוצרות עקב כך תערובות מגוונות הגורמות להעשרת הטעם. שמרי תסיסה עילית משמשים להתססה ופעמים רבות מתבלים את הבירה במגוון צמחי תבלין. בירה זו ידועה בסוגים הרבים הקיימים לה ביניהם: בירת Ale בהירה, בירת Ale חומה, בירת Ale סקוטית, בירת Ale בלגית ועוד.

בירת Ale בהירה היא מעט מרירה ובעלת ארומה חזקה של כשות ולעומתה בירת Ale חומה היא ללא ארומה כמעט ויותר מתקתקה. אך המתוקה ביותר היא אולי בירת Ale סקוטית בעלת אחוז אלכוהולי נמוך וטעם של קרמל. לאוהבי הטעם האלכוהולי וטעמי תבלין בבירה שלהם מומלצת בירת Ale בלגית.

ויסקי סינגל מאלט

כולנו יודעים מהו ויסקי וחלקנו גם אוהבים אותו מאוד. אך מהו סינגל מאלט? כשמו כן הוא. זהו ויסקי העשוי מסוג אחד של דגן – שעורה. השלב הראשון בהכנה הוא ההלתתה וההתססה. משרים שעורה ומים יחדיו לזמן מה, נוצר תהליך כימי של פירוק הדגן ומתקבל לתת. למעשה לתת הוא שעורה שעברה תהליך כימי.

זיקוק ויסקי הוא השלב הבא. מזקקות מפורסמות עובדות בשיטות ייחודיות של זיקוק ויסקי ומופקת כמות קטנה יחסית ולכן עלותם גבוהה מאוד. בשלבים הבאים בייצור הוויסקי סינגל מאלט מוצא הסוכר מהתערובת ויורתח האלכוהול הגולמי.

השלב האחרון הוא יישון ויסקי. יישון ויסקי הוא שלב חשוב ביותר בו מאחסנים את המשקה בחביות עץ אלון עד להבשלתו לפחות כארבע שנים. האחסון הוא בתנאים אופטימאליים כאשר הטמפ' קבועה ללא לחות או שמש. ישנם סוגים רבים של ויסקי סינגל מאלט ולכול אחד הטעם והמרקם הייחודיים לו. ויסקי זה הינו איכותי מסוגי הוויסקי בלנדס אך רבים מוכנים לשלם עבור טעמו.