בירה מהחבית לעומת בירה מהבקבוק

בירה. האם יש דבר יותר מהנה לשתות בסופו של יום מעייף – או סתם ככה בבית, אפילו בצהריים? נראה שלא. כיום תוכלו למצוא בכל מקום שלל סוגים של בירות, מה שמביא לשאלה החשובה ביותר בהקשר זה: מהחבית או מהבקבוק?

למי שבכל זאת לא בטוח – ההבדלים...

יש אנשים שיקראו למילים שייכתבו עכשיו 'מלל מיותר'. אבל מה לעשות, חשוב להיות בטוחים. לכן, החלטנו לרשום פה כמה מילים על ההבדלים בין בירה מהחבית לבין בירה מהבקבוק, למי שבכל זאת לא כל כך יודע מה ההבדל.

אז ככה: בירה מהחבית, היא זו שנמזגת ישירות לכוסות בפאבים, בארים, בתי קפה וכדומה. היא נקראת בפי כמה בתור בירה מהברז – משום שהיא נמזגת ישירות אל הכוס מאותם ברזים מיוחדים שמעליהם סמל הבירה.

בירה בסוף היום...

החביות עשויות לרוב ממתכת מיוחדת ששומרת על הטמפרטורה הקרה שלהן – אך אלו אינן החביות שבהן מייצרים את הבירה (למעשה אלו מתקני תסיסה), משום שאלו לא יוכלו לשמור על הנוזל טרי ובטעם טוב. עם זאת, בירות מהחבית הן כאלו שנמזגו אל החבית, לאחר סיום הכנתן, מקסימום חודש קודם לכן.

כאן נמצא ההבדל הגדול ביותר בין בירות מהחבית לבין כאלו מבקבוק. הבירות מהבקבוק הן כאלו שנארזו ונחתמו בבקבוקים (או פחיות, אגב) ישר לאחר סיום הכנתן, אך הזמן עד שיגיעו לצרכן הוא ממושך הרבה יתר ויכול להימשך כמה חודשים.

אפילו בירות ישראליות – והיום יש לא מעט כאלו! – יכולות לשבת חודשים ארוכים על המדפים בסופרים, בפיצוציות או אפילו בפאבים מבלי שיצרכו אותן. זה יכול לפגוע רבות בטעם של הבירה ובאיכות שלה.

המידות והכמויות

כידוע, ישנן מידות וכמויות לבירות השונות, אם בבקבוק או בחבית. גם כאן החלוקה די ברורה: בירות מהחבית יהיו בנפח של שליש, חצי, ליטר או אפילו שני ליטרים לפעמים (בעיקר במדינות שבהן הבירה היא משקה חובה, כמו גרמניה).

בירות מהבקבוק יגיעו לרוב רק במידות של שליש ליטר (330 מ"ל ליתר דיוק). מעטים הבקבוקים שמכילים יותר מזה, והם נפוצים הרבה פחות. דווקא הפחיות יגיעו לרוב בנפח של חצי ליטר ולא פחות מזה.

ובכל זאת – מה אתם מעדיפים?

החוויה של שתייה מכוס מול השתייה מבקבוק, שונה גם היא לחלוטין. יש, לדוגמא, כאלו שיישבעו שהשתייה מהבקבוק הרבה יותר כיפית, בעוד אחרים לא יוותרו על החזרת כוס זכוכית מעוצבת ובתוכה הנוזל הנפלא הזה. יש גם כאלו, אגב, שמעדיפים בכלל לשתות בירה ישירות מהפחית. הכל עניין של העדפה.

באופן כללי, כמו שציינו, בירות מהחבית יהיו טריות יותר ויכללו את מירב הטעמים – פשוט משום שהן מסופַקות לצרכן בזמן קצר מאוד. ועדיין, גם אנשים ששותים מבקבוק או פחית נהנים מאוד מהטעם. חלקם אף מצהירים שלא הרגישו בשום הבדל בין הטעמים, לא משנה אם זו בירה מהחבית או מהבקבוק.

אתר whiskyisrael.co.il

רציתי להכיר לכם אתר המרַכז סביבו את כל מה שהוויסקי מביע ומסמל – whiskyisrael.co.il – ואם אתם לא מכירים אותו, זהו הזמן הנכון ביותר לעשות זאת.

whiskyisrael.co.il הוא אתר שסוגד לוויסקי. לא פחות. זהו אתר שהאופי שלו 'בלוגי' משהו, כלומר בנימה אישית של הכותבים – גל גרנוב וניר בלוך – ואין טוב מזה כדי להצהיר על אהבה לוויסקי ולהקדיש לזה פלטפורמה שלמה ברשת, נכון?

האתר כתוב באנגלית, אולי בכדי להזכיר את מוצאו של הוויסקי המשובח והטוב – סקוטלנד. הוא כמובן לא עוסק רק בוויסקי סקוטי, אך הכבוד הגדול ביותר שמור למדינה המרתקת הזו בצפון האי הבריטי.

whiskyisrael.co.il

גל גרנוב מצהיר על עצמו שהוא לא מומחה וויסקי. האם זה מפריע לתוכן האתר? ממש לא. התוכן באתר מקצועי מאוד ומזמין את כולם להבין עוד על סוגי וויסקי ישנים וחדשים, לדון על הנושאים שונים שקשורים לוויסקי ולהכיר טוב יותר את המשקאות השונים שנמצאים תחת קטגוריה זו. זו ממש פינה חמה עבור המשקה הנהדר הזה. גם ניר בלוך הוא לא אשף וויסקי מקצועי, כזה שמכין את המשקה בסתר בבית (וחבל...) ומשתתף בטעימות מקצועיות וכדומה. הוא פשוט אוהב וויסקי. אם אתם שואלים אותנו, אין יותר טוב מזה במקרה שאותו אנחנו בוחנים: אתר שמצהיר על האהבה לוויסקי צריך להיכתב ממקום שבו האהבה האמיתית למשקה היא השולטת.

שני מקימי האתר הזה הם גם הבעלים של אתר אחר, שעוסק – כמה מפתיע – באוכל טוב ויין, כהגדרתם: http://foodnwine.co.il/. ללא ספק לשניים יש ניסיון רב בכל מיני דברים שאנחנו בעיקר היינו רוצים להתנסות בהם (כולל גיחות ווגאס לטובת משחקי פוקר, אגב) – ולכן אנחנו מעניקים להם הסמכה בתור גוּרוּאי וויסקי ישראליים.

אז מה באמת יש באתר?

יש בו כמה וכמה בחינות של סוגי וויסקי שונים, דעות על משקאות כאלו ואחרים מתחום זה, דיווחים על טעימות של הטובים ביותר וגם, כמובן, חוויות אישיות של כל אחד מהבעלים של האתר עם טעם הוויסקי המשובח. האתר עצמו מחולק לסקטורים שונים על פי סוגי הוויסקי ומקומות הגידול שלהם – islay, spyside, highlands – היילנד כמובן, lowlands והאיים – islands. כל אלו מסמלים למעשה מותגים, מזקקות ואזורי הכנה של הוויסקי בסקוטלנד. כפי שאמרנו, האתר מקצה הרבה מאוד התייחסות למולדת הוויסקי – וטוב שכך.

אם כן, חובבי וויסקי רבים ימצאו באתר הזה את שחיפשו: כתבות מקצועיות ומנומקות על המשקה האהוב, דעות אישיות וסיפורים מרתקים סביב הוויסקי – כל מה שחובב אמיתי ושתיין מקצועי (בלי להגזים) צריך לבקש. חבל שאין עוד אתרים כאלו בישראל, אבל אולי בכל זאת ייצא מהיוזמה הזו משהו טוב: מישהו מוכן להרים את הכפפה ולהכין, כאן בישראל, וויסקי אמיתי? הלוואי...

וויסקי אמריקאי – ברבן, פור רוזזס וג'נטלמן ג'ק

בסוף הפוסט הקודם נגעתי בוויסקי האמריקאי הידוע ביותר - הברבן. אבל מה אנחנו באמת יודעים על ברבן (או בורבון)? זה שהוא מופק מתירס? יפה. אבל זה לא הכול. בין היתר, אני יכול לגלות לכם ששמו לקוח מהמדינה בה הוא יוצר לראשונה, וכי כדי לייצר אותו, חובה להשתמש ב-100% חומרים טבעיים. והתירס? הוא צריך להוות 51% מהרכיבים. כי ככה עושים וויסקי אמריקאי טוב.
אגב, את הקריטריונים האלה לא כתבו וניסחו כמה אלכוהוליסטים מרחוב נידח בברבן, אלא הקונגרס האמריקאי - כדי ללמד אותך עד כמה חשוב לייצר וויסקי אמריקאי על פי ההוראות ולהיות ראוי לקרוא לו כך. לא כל אחד מסוגל, הנה שניים שדווקא כן:

ברבן באסיל היידנס

זהו ברבן קלאסי, מיוחד מאוד, שהומצא לראשונה כבר ב-1796, בקנטאקי שבארצות הברית בחברת ג'ים בים הידועה. הוא מוכן כמובן מגרגירי תירס, אך לא רק: כאשר מריחים אותו מגלים מספר מרכיבים ייחודיים וכשטועמים – ההפתעה אפילו גדולה עוד יותר. ויש לחכות שמונה שנות יישון עד שיהיה אפשר לטעום בקבוק כזה.
ריחות הברבן באסיל היידנס מזכירים מנטה, תה ועוד מיני תבלינים. הטעימה שלו בהחלט מגלה לנו קשר לדבש ואפילו לפלפלים. נשמע לך מוזר? חכה עד שתטעם אותו ותבין שככה מייצרים היום (וגם פעם) וויסקי אמריקאי טוב.

בוקרס ברבן

בוקרס ברבן – או וויסקי ברבן בוקרס בשמו המלא – (גם הוא מיוצר על ידי ג'ים בים) מיושן בן שש לשמונה שנים. בתחילה, הסוג הזה של וויסקי אמריקאי ממבשלת 'בוקר נו' ניתן בכלל כמתנה לחבר, אך מהר מאוד הבינו היצרנים עד כמה הוא מוצלח – והחלו לשווק אותו.
פרט טריוויה נוסף מסַפר על כך שזהו הוויסקי ברבן הראשון שהובל היישר מהחבית לבקבוקים סגורים וכך שווק לציבור הרחב. יש בו טעמים רבים מאוד, בעיקר פירותיים, אך כמובן שכל זה רק ברקע של הטעם המדהים של וויסקי אמריקאי אמיתי. הנה ביקורת ממדריך הבורבון Boys of Bourbon.

פור רוזס סינגל בארל

פור רוזס היא מבשלה של וויסקי שקיימת כבר משנת 1888, בפורמות כאלו ואחרות. בארץ אפשר למצוא גם את הפור רוזס עם התווית הצהובה אבל היום באנו לדבר על אחיו – וויסקי אמריקאי, שלהבדיל מהרבה אחרים שמיוצרים במדינה הזו, לא מבייש את שם המשקה.
וויסקי פור רוזס סינגל בארל מיושן במשך שבע שנים לפחות, וכיאה לוויסקי מהזן האמריקאי, הוא מבלה את שבע שנותיו (לפחות!) בחבית עץ חדשה, שעברה חריכה כדי לספק את הטעם המתאים. מכל חבית עושים כמה מאות בקבוקים, כשכל סדרה מספקת טעם אחר במקצת – והופכת את הטועמים לעסוקים במיוחד.

ג'נטלמן ג'ק

רבות דובר על ג'ק דניאל, אשר על שמו קרויים כל כך הרבה משקאות וויסקי אמריקאי- טוב, אפשר אחרת עם אדם שהקים מבשלה בטנסי, ארה"ב? כנראה שלא. אז ליד הג'ק דניאל'ס הרגיל, ישנו גם את הג'נטלמן ג'ק. והוא מספק טעם אחר, מעניין ביותר.
זהו בקבוק ייחודי, שכולל משקה בגוון כתמתם משהו. תווית פשוטה לא מעידה על מה שמתרחש בפנים – וויסקי אמריקאי משובח ואמיתי, כזה שגורם לכל אחד להתפעל. אין לו חוקי התיישנות או משהו כזה, כמו הפור רוזס סינגל בארל, אבל הוא בהחלט ייחודי.
הג'נטלמן ג'ק אמנם יקר יותר מהג'ק דניאל'ס המקורי ומעט מעוצב יותר, אבל למרות ההוד וההדר שהוא משדר, יש לו טעם עדין יחסית. לכן, הוא מתאים גם לאוהבי וויסקי אמריקאי בתחילת דרכם. אולי תנסו?

וויסקי אמריקאי

תהליך הייצור המיוחד של הוויסקי נכון במיוחד לגבי וויסקי אמריקאי – שאולי הוא אינו הוויסקי ה'מקורי', כמו המשקה הסקוטי – אך שיטות ההכנה שלו וטעמו המיוחד מקנים לו מקום של כבוד בהיכל המשקאות החריפים העולמי.
וויסקי אמריקאי לא מיוצר רק מלתת וחיטה, כמו אחיו הסקוטי, אלא מכיל רכיבים נוספים כמו תירס וכדומה. אלו הופכים את הייצור שלו למיוחד יותר, ואת טעמיו למגוונים ומעניינים יותר – לפחות בעיני חלק מהאנשים. הוויסקי האמריקאי כולל משקאות רבים, אליהם נתוודע מייד.

לפני הסוגים – שיטת היישון

ידעתם שאחד ההבדלים העיקריים בין וויסקי אמריקאי לבין הוויסקי הסקוטי, טמון לא רק ברכיבים אלא גם ביישון? ובכן, לא מעט דברים קשורים גם לתהליך זה ומעניקים לשני הסוגים את הטעמים המזוהים איתם כל כך.
ראשית, חשוב לדעת כי הצבע של המשקה לא מתקבל מרכיביו השונים. לאחר זיקוק הוויסקי, הוא הופך לשקוף כמעט לחלוטין. הצבע מתקבל מצבע החבית בה הוא מיושן. מלבד זאת, וויסקי אמריקאי מיושן רק בחבית אלון חדשה (וחרוכה לרוב, כדי להעניק למשקה את הטעם המעושן). הוויסקי הסקוטי, לעומתו, מיושן אך ורק בחביות משומשות, כאלו שכבר נעשה בהן שימוש בעבר – כלומר, חביות בהן יושן לרוב וויסקי אמריקאי.

Corn Whiskey – וויסקי העשוי תירס

כאמור, וויסקי אמריקאי עשוי בין השאר מתירס, לצד כמה וכמה רכיבים נוספים. אך מהו וויסקי תירס - Corn Whiskey? זהו וויסקי שמופק מ-80% גרעיני תירס לפחות – כלומר, שהתירס הוא דומיננטי בו בצורה משמעותית.
וויסקי טנסי ו-וויסקי ברבן עשויים על בסיס זה, אך לא אחת כמות התירס ממנה הם מופקים תהיה קטנה מ-80%. בכל מקרה, קריטריון זה לא מתאים לוויסקי הסקוטי. וויסקי התירס מכיל עד כ-80% אלכוהול – כמות אדירה יחסית לנהוג בעולם המשקאות החריפים.

Tennessee Whiskey – וויסקי טנסי

אחד ממשקאות הוויסקי האמריקאי הידועים ביותר הוא וויסקי טנסי, שנקרא כמובן על שם המדינה בה הוא מיוצר. במהלך ייצור הוויסקי עובר הנוזל דרך שלושה מטרים (!) של פחם, שחייב להיות מופק מעץ אדר. ללא תהליך זה, המשקה לא יוכל להיקרא 'וויסקי טנסי'.
Tennessee Whiskey הוא וויסקי מפורסם מאוד ובין היתר, גם הג'ק דניאל'ס על כל סוגיו הוא וויסקי מסוג זה – וויסקי שיוצר על ידי ג'ק דניאל, במבשלה בטנסי. היום, טנסי הוא שם נרדף לוויסקי אמריקאי משובח.

Rye Whiskey – לא רק תירס זה אמריקאי

כפי שאמרנו קודם, וויסקי אמריקאי מוכן מכמה וכמה מוצרים, ולא רק מתירס. Rye Whiskey הוא אחת ההוכחות הנפוצות ביותר לכך: זהו וויסקי המיוצר משיפון ובעברית הוא נקרא, ובכן: וויסקי שיפון.
וויסקי השיפון מיוצר גם הוא, כמו שאר סוגי הוויסקי תחת קריטריונים מחמירים מאוד, כולל הכנת תערובת ובה לפחות 51% שיפון. גם וויסקי קנדי נקרא לרוב Rye Whiskey, משום שהוא עשוי שיפון ועומד בחלק הגדול של המקרים בסטנדרטים שהציבו האמריקאים.

Bourbon – בורבון או ברבן?

למען האמת, זה לא כל כך משנה. זהו משקה נוסף שקרוי על שם המדינה בה יוצר לראשונה וכמו הטנסי, גם הוא כולל 51% תירס לפחות. בשונה מהטנסי, אין הוא מועבר דרך שכבת פחם, אבל הוא חייב לכלול אך ורק חומרים טבעיים. בכל מקרה, כפי שבוודאי כבר שמתם לב – וויסקי אמריקאי נעשה על פי הספר, או לא נעשה בכלל.